Get Clearya Get Clearya
התקנת קליריההתקנת קליריה

לשפוך אור על הגנה על העור - מחקרים חדשים על מסנני קרינת שמש משנים את כללי המשחק

לשפוך אור על הגנה על העור - מחקרים חדשים על מסנני קרינת שמש משנים את כללי המשחק

הקיץ הזה כולנו כבר התמחנו בהתגוננות מוירוס הקורונה, אך כדאי להזהר מסיכון נוסף שאורב לנו בחוץ: לצד המסיכה חשוב להכניס לתיק גם תכשיר הגנה מקרינת השמש. איך נבחר תכשירי הגנה שלא מכילים רכיבים שמחקרים מדעיים עדכניים מעלים סימני שאלה לגבי בטיחותם?


בשנה שעברה ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, "הטיל פצצה" כשפרסם טיוטת פסיקה בה הטיל ספק בבטיחותם של 14 מתוך 16 מסנני הקרינה (חומרים פעילים בתכשירי הגנה מהשמש) שאושרו על ידי ה-FDA בעבר. בהמשך, ב-2020, ה-FDA הדגים כי 6 מבין המסננים הנפוצים הללו נספגים דרך העור אל מחזור הדם בריכוז גבוה מאד, אפילו לאחר מריחה אחת, וחלקם נותרים בגוף למשך שבועות לאחר מכן. ה-FDA היה אמור לסיים את בדיקות הבטיחות בשנה שעברה, אך לחץ מהתעשייה, וחקיקה מפתיעה בעקבות וירוס הקורונה, מאטים את התהליך.

בינתיים, במסמך הטיוטה שפירסם, ה-FDA מגדיר רק את מסנני הקרינה המינרליים, זינק אוקסיד (zinc oxide) וטיטניום דיאוקסיד (titanium dioxide), כבטוחים ויעילים בתור מסנני קרינה.


מיד נספר על המחקרים המדעיים החמים בתחום ונפרט את המשמעויות עבורינו, אך לפני כן נדגיש את השורה התחתונה: חשוב להמשיך ולהשתמש בתכשירי הגנה מקרינת השמש. אך חשוב מאד לוודא שהם מכילים את הרכיבים הנכונים. ספוילר: כדאי להשתמש בתכשירי הגנה בקרם או תחליב (לא ספריי) המבוססים על זינק אוקסיד, שאינו בגודל ננו.



מדוע חשוב להתגונן מקרינת השמש?

על פי נתונים שפרסמה האגודה למלחמה בסרטן בשבוע המודעות לסרטן העור בחודש יוני השנה, כ-150 חולי סרטן עור מסוג מלנומה מתגלים בישראל מדי חודש [1], ובכל חודש נפטרים מהמחלה כ-15 ישראלים. מלנומה היא רק אחד מחמשת סוגי סרטן עור, ואינה הנפוצה שבהם. בשלושת העשורים האחרונים נצפית עליה בתחלואה במחלה בישראל, הקשורה גם לגילוי מוקדם (גילוי מוקדם משפר את סיכוי הריפוי - וזו הזדמנות לקרוא כיצד לזהות בזמן סימנים חשודים). 


הגורם העיקרי להתפתחות סרטן העור הוא קרינה אולטרה סגולה (UV), הנקראת כך מכיוון שאורכי הגל שלה משתרעים מעבר לצבע הסגול באור הנראה של השמש. מקובל לחלק את קרינת הUV לשלושה תת-תחומים של אורכי גל: UVB, UVA ו-UVC. כפי שנראה מיד, חשוב להכיר את ההבדלים בין קרינות אליו כדי לדעת כיצד להתגונן באופן יעיל.


  • קרינת UVC היא הקרינה ההרסנית ביותר מבין השלוש, אך למזלנו היא נחסמת בשכבת האוזון שבאטמוספירה, ולכן כנראה שלא פגשת בקרינה זו אלא אם בהית בהבזקים הנוצרים בעת ריתוך, או במנורות טיהור מים מסוימות.
  • קרינת UVB נחסמת רק בחלקה על ידי האטמוספירה. כשקרינה זו פוגעת בשכבה החיצונית של עורנו (האפידרמיס) היא מסוגלת לגרום לכוויות (אם "נשרפת בשמש" בעבר ידוע לך בדיוק למה הכוונה), ולנזקים ישירים ב-DNA. נזקים אלו יכולים בסופו של דבר להוביל להתפתחות סרטן, המתחיל בגידול בלתי מבוקר של התאים.
  • קרינת UVA, חודרת כמעט ללא כל הפרעה דרך האטמוספירה (וגם דרך עננים, וזגוגיות חלון). קרינה זו אינה גורמת לכוויות, אך היא חודרת עמוק לתוך עורנו, ופוגעת בשכבת העור הפנימית (הדרמיס). בעבר חשבו שחשיפה לאורך שנים לקרינה זו גורמת רק להזדקנות העור ולקמטים. אך בשנים האחרונות מדענים מבינים [2,3] כי קרינת UVA יכולה לגרום באופן עקיף גם לסרטן, למשל באמצעות פגיעה במנגנונים התאיים האחראים לתיקון נזקים ב-DNA.


מקדם ה-SPF המופיע על אריזות תכשירי הגנה מהשמש מייצג את רמת ההגנה של התכשיר מפני קרינת UVB. תכשיר הגנה עם מקדם SPF-30 למשל, יאפשר ל-1/30 מקרינת ה-UVB לחדור לעור, ואילו יתר 96.7% קרינת ה-UVB תחסם על ידי הרכיב הפעיל בתכשיר. הנה דרך נוספת לחשוב על זה: אם עורך ללא הגנה מתחיל להישרף בשמש לאחר 5 דקות של חשיפה, השימוש במקדם SPF-30 יאריך את הזמן לקבלת אותה כוויה פי 30: הכוויה תתקבל לאחר 5 דקות כפול 30, כלומר 150 דקות. לשם השוואה, תכשיר עם מקדם SPF-50 יאפשר ל-2% מקרינת ה-UVB (כלומר 1/50 מהקרינה) לחדור לעור ויבלום את יתר 98% מקרינת ה-UVB. חשוב לזכור שהחישובים האלו אופטימיסטים למדי, מכיוון שהם מניחים שמרחתם כמות נדיבה של התכשיר על העור, ושהוא לא נשטף על ידי זיעה, מים, או הוסר בעת התנגבות.

רק רגע - מה לגבי UVA? אולי מפתיע לגלות כעת שמקדם ה-SPF מייצג רק את ההגנה מקרינת ה-UVB, ולא אומר דבר לגבי מידת ההגנה מקרינת ה-UVA, שגורמת להזדקנות העור ויכולה לגרום אף היא לסרטן. במלים אחרות, קיימים תכשירי הגנה מהשמש שהרכיבים הפעילים בהם עשויים להגן ביעילות מקרינת UVB (מקדם SPF גבוה), אך כלל לא חוסמים את קרינת ה-UVA.


עכשיו כשהבנו ששני תחומי הקרינה, UVB וגם UVA עשויים לגרום לסרטן עור, ברור מדוע קריטי לבחור בתכשיר הגנה "רחב טווח" המגן כנגד שני התחומים, ולא בתכשירי הגנה כנגד UVB בלבד. חפשו את הכיתוב "Broad Spectrum" על התכשיר (או במוצרים ישראלים: הגנה "רחבת טווח", UVA מוקף בעיגול, או "עומד בתקינה החדשה 2014 של משרד הבריאות"). אם לא מופיע כיתוב כזה, המשמעות היא שהיצרן לא מתיימר להגן על עורכם מפני קרינת ה-UVA המזיקה. התקינה הישראלית המעודכנת [20] מחייבת מוצרי הגנה מהשמש הנמכרים בישראל לספק הגנה רחבת טווח, אך מוצרים שנרכשים מחנויות בחו"ל דרך האינטרנט לא סרים למרותה של התקינה הישראלית ולכן חלקם אינם Broad Spectrum.

מסנני קרינה עם הגנה רחבת טווח

ומה לגבי הרכיבים?

הרכיבים הפעילים בתכשירי הגנה מהשמש פועלים באחת משתי צורות שונות:

  1. ספיגה. רכיבים פעילים המסוגלים לספוג את קרינת ה-UV במקום עורנו מכונים "מסננים כימיים". מרבית תכשירי הגנה מהשמש הנמכרים בישראל כוללים שילוב של מסננים כימיים כרכיבים פעילים, ובהן לדוגמא אוקסיבנזון (oxibenzone), אבוזנזון (avobenzone), אוקטינוקסט (octinoxate) ועוד. רוב המסננים הכימיים סופגים קרינת UVB, וחלקם מסוגלים לספוג גם חלק מתחום אורכי הגל של קרינת ה-UVA.
  2. החזר. רכיבים פעילים מסוג שונה מסוגלים לפזר או להחזיר את הקרינה (בדומה למראה). רכיבים אלו מכונים "מסננים מינרליים" (או "מסננים פיזיקליים") וכוללים זינק אוקסיד (zinc oxide) אשר מספק הגנה רחבת טווח מ-UVB ו-UVA, וכן טיטניום דיאוקסיד המגן כנגד UVB וחלקית כנגד UVA. בעבר המסננים המינרליים היו מותירים שכבה לבנה על פני העור, אך המסננים המינרליים הנמכרים כיום מתפקדים טוב יותר מבחינת אסתטית וחלקם אינם מותירים כל סימן.


האם מסננים כימיים בטוחים ויעילים? ה-FDA כבר לא כל כך בטוח בעניין

כאמור בחודש פברואר 2019 ה-FDA האמריקאי פרסם טיוטת פסיקה דרמטית ביותר לגבי התקן המחייב תכשירי הגנה מהשמש הנמכרים בארה"ב [4]. מדובר במסמך בן 70 עמודים ובו הפניות למאות מחקרים מדעיים, אז אתמצת עבורך את השורה התחתונה. ה-FDA בחן מחדש את 16 הרכיבים הפעילים המותרים לשימוש כמסנני קרינה בארה"ב וחילק אותם לשלוש הקבוצות הבאות:


  1. מסננים בטוחים ויעילים - בקבוצה זו נכללים רק שני המסננים המינרליים: זינק אוקסיד וטיטניום דיאוקסיד.
  2. אינם בטוחים ויעילים - בקבוצה זו שני הרכיבים PABA ו- trolamine salicylate שכבר לא נמצאים בשימוש שנים רבות.
  3. "אין מספיק מידע כדי לקבוע בטיחות ויעילות" - בקבוצה זו נכללים שנים עשר המסננים הכימיים הנותרים: oxybenzone, avobenzone, cinoxate, homosalate, octinoxate, octisalate, octocrylene, dioxybenzone, ensulizole, meradimate, padimate O, sulisobenzone.


קראת נכון. כל המסננים הכימיים שאושרו בעבר לשימוש בתכשירי הגנה נגד השמש ונמצאים בשימוש נרחב בארה"ב (וגם בישראל) משתייכים כעת לקבוצה השלישית, וה-FDA לא יודע לקבוע את בטיחותם ויעילותם בהיעדר מידע מחקרי נוסף. ה-FDA החל בהשלמת המידע בסיוע התעשייה והאקדמיה, וכבר אסף מעל ל-20,000 התייחסויות לעניין.

 

וירוס הקורונה מעכב את ההחלטה הסופית

בתשובה לפנייתנו בראשית השנה, המרכז להערכת תרופות ומחקר של ה-FDA העריך כי ״הפסיקה הסופית בנוגע לתכשירי ההגנה מהשנה תפורסם בחודש ספטמבר 2020״. אלא שאז הגיעה הקורונה ושיבשה את הכל. בחודש מרץ 2020 הקונגרס אישר חבילת תמריצים של 2 טריליון דולר (CARES Act) לשיקום הנזק הכלכלי שהסב וירוס הקורונה. החוק הנרחב כלל גם כמה מתנות נסתרות לתעשייה, כדוגמת שינויים משמעותיים בתהליך הבחינה והאישור של מסנני קרינה ותרופות מרשם על ידי ה-FDA. בעוד ה-FDA לומד כעת את ההשפעה הצפויה של החקיקה החדשה, ארגוני צרכנים מוטרדים מכך שהחוק יבטל את ההתקדמות שהושגה בתהליך הבחינה של מסנני הקרינה עד כה.

בינתיים התקינה הנוכחית לא משתנה, אך כולנו יכולים כמובן להפעיל שיקול דעת עצמאי לאור חוסר הוודאות.

מדוע ה-FDA מודאג, והאם גם אנחנו כצרכנים צריכים לחשוש?

בחודש מאי 2019 צוות מדענים מהמרכז להערכת תרופות ומחקר (CDER) הפועל במסגרת ה-FDA ערך ניסוי במטרה להבין מה קורה כאשר משתמשים בתכשירי הגנה נפוצים הנמכרים בארה"ב, בדיוק לפי ההוראות הכתובות על אריזת המוצר. החוקרים בחרו מוצרי מדף שונים ובהם ארבעה מסננים כימיים נפוצים: אוקסיבנזון, אבובנזון, אוקטוקרילן, ואקמסול (ecamsule). עשרים וארבעה מתנדבים מרחו את תכשירי ההגנה על עורם מספר פעמים ביום, במשך ארבעה ימים, ודגימות הדם שלהן נבדקו באופן יומיומי במשך שבוע שלם כדי לזהות האם הרכיבים הפעילים הצליחו לחדור דרך העור ולהגיע למחזור הדם שלהם.


החוקרים גילו שכל ארבעת המסננים הכימים שנבדקו במסגרת הניסוי אכן הגיעו למחזור הדם ובריכוזים גבוהים. עד כמה גבוהים? כבר בתום היום הראשון ריכוז המסננים הכימיים בדם חצה את "רף הפטור מבדיקות בטיחות". זהו ריכוז סף אשר רכיבים שריכוזם בדם גדול ממנו נדרשים על ידי ה-FDA לעבור הערכת רעילות מערכתית הכוללת וידוא שהרכיב אינו מסרטן, ואינו פוגע בהתפתחות עוברית או בפוריותם של הנחשפים אליו. אגב, הריכוזים נותרו גבוהים ומעל רף הפטור אפילו ביום השביעי לניסוי - שלושה ימים לאחר המריחה האחרונה של תכשירי ההגנה. במקרה של המסנן הכימי אוקסיבנזון הריכוז ביום השביעי נותר גבוה פי למעלה מ-40 מריכוז רף הפטור. תוצאות המחקר [5] הופיעו בירחון האיגוד הרפואי האמריקאי JAMA, ופורסמו בהדגשה בכלי תקשורת רבים ברחבי העולם.


תוצאות ניסוי לחדירות עור של תכשיר להגנה מהשמש


למען האמת, התגלית שמסננים כימיים מסוגלים לחדור דרך העור לא אמורה להפתיע אף אחד. עוד בשנת 2004 מדענים מהמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) השייכים למשרד הבריאות האמריקאי ערכו בדיקות למדידת חשיפת האוכלוסיה למזהמים שונים (ביומוניטורינג), אשר במהלכן נדגמו בדיקות שתן של 2,517 אמריקאים בגילאים 6 ומעלה, ובהן התגלה אוקסינבזון ב-97.6% מהדגימות [6]. אוקסיבנזון ומסננים כימיים אחרים כמו אוקטינוקסט התגלו גם בחלב אם - בגרמניה (כבר לפני 20 שנה!) [16], וכן בשוויץ [7] ובספרד [17], במחקרים בהם תכשירי הגנה מהשמש היוו מקור אפשרי לחשיפה זו.

בינואר 2020, מחקר קליני מקיף יותר [21] שפורסם על ידי הFDA בחן את הספיגה של 6 ממסנני הקרינה הכימיים הנפוצים (avobenzone, oxybenzone, octocrylene, homosalate, octisalate, octinoxate), ב-4 מוצרים המצויים בחנויות (קרם, תרסיס ועוד) במשך 3 שבועות. 

כל 6 המסננים שנבדקו נספגו מהעור אל זרם הדם בריכוז גבוה מאד, אפילו לאחר מריחה בודדת. חלק מהמסננים הללו נותרו בגופם של משתתפי המחקר בריכוז גבוה מריכוז הסף של ה-FDA למשך 3 שבועות לאחר שהמשתתפים הפסיקו למרוח אותם.


יש לציין שבשלב זה, בו ה-FDA עוסק באיסוף מידע נוסף, הוא לא טוען שמסננים כימיים מסוכנים לאדם או שיש להמנע מחשיפה אליהם. ה-FDA רק מצביע על העובדה שמסננים כימיים חודרים לגופנו ושקיים סימן שאלה לגבי ההשפעה המערכתית שלהם על גוף האדם, שיש לחקור אותה לפני ש-FDA יוכל להשיב (או לשלול) מהמסננים הכימיים את ההכרה כ"בטוחים ויעילים".

אך אם נשאל מדענים ומדעניות העוסקים במחקר מדעי של משבשים הורמונליים (Endocrine Disruptors, חומרים המסוגלים להפריע לפעולתם התקינה של הורמונים בגופנו), התשובה לכך ברורה. אוקסיבנזון, אוקטינוקסט, ומסנני קרינה נוספים נקשרו במחקרים שבוצעו בבעלי חיים לשיבוש הורמונלי הכולל פגיעה בהורמוני המין הנקביים, בפוריות, ובהתפתחות המוחית של צאצאיהן של חיות מעבדה [8, 15]. לאחרונה התגלה שחשיפה לאוקסיבנזון במהלך הריון פוגעת בתאי העצב ומשפיע על התפתחות המוח של עוברי עכברים [19]. מחקרים אחרים הראו שאוקסיבנזון, הומוסלט, ומסננים כימיים נוספים משבשים את הפעילות התקינה של זרע אנושי [9], ואוקסיבנזון גם נקשר לירידה ברמת הורמון המין טסטוסטרון אצל נערים [10].

אך זה לא הכל. מחקרים הראו שכאשר אוקסיבנזון מתערבב בכלור, המשמש לחיטוי מי בריכות שחייה, השניים מגיבים כימית זה עם זה ומתקבל תוצר של "אוקסיבנזון מוכלר" שהינו רעיל יותר לתאים, ופחות יעיל בחסימה של קרינת השמש [11]. אבובנזון, מסנן כימי פופולרי נוסף, התגלה במחקר אחר [12] כמסוגל להגיב גם הוא עם סודיום היפוכלוריד (מטהר מי בריכה) וליצור תוצרים רעילים, וכך גם המסנן הכימי אוקטינוקסט [18] שתוצרי התגובה שלו עם כלור התגלו כמוטגנים (מסוגלים ליצור מוטציות ב-DNA).


היבט מטריד נוסף של השימוש באוקסיבנזון ובמסננים כימיים נוספים אשר מכה גלים לאחרונה הוא ההשפעה ההרסנית של חומרים אלו על שוניות אלמוגים ובעלי חיים ימיים אחרים. מחקר [13] בשיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומכוני מחקר אמריקאיים גילה שאוקסיבנזון מסוגל לפגוע ב-DNA של אלמוגים, לגרום לעיוותים באלמוגים צעירים, ולהגביר את קצב תופעת "הלבנת האלמוגים". מינהל האוקיינוס והאטמוספירה הלאומי בארה"ב (NOAA) מזהיר כי מסנני קרינה מזיקים גם לדגים, אצות, ויצורים ימיים נוספים, אשר הפגיעה בהם כמובן מסכנת גם את היצורים התלויים בהם כמקור מזון. כיצד אוקסיבנזון מגיע לים מלכתחילה? המסנן פשוט נשטף מגופם של רוחצים בים, או נפלט לים ממתקני טיפול במים. תכשירי הגנה מהשמש אמנם מהווים רק אחד מבין גורמים רבים לזיהום הים ולהרס שוניות האלמוגים, אך ההשפעה מצטברת.

האם גם מסננים מינרליים עשויים לסכן את החי הימי? מסתבר שזו שאלה של גודל. מסננים מינרליים המשמשים בתכשירי הגנה מהשמש, זינק אוקסיד וטיטניום דיאוקסיד, יכולים להיות עשויים מננו-חלקיקים (nano-sized particles, חלקיקים שגודלם קטן מ-100 מליארדית המטר), או עשויים מחלקיקים גדולים יותר (non-nano). מחקרים [14] הראו שמסננים מינרלים בתכשירי הגנה מהשמש, החל מננו-חלקיקים וכלה בחלקיקים גדולים יותר שאינם ננו-חלקיקים, נותרים על השכבה החיצונית של עור האדם, אינם מגיעים לתאי העור הפנימיים, ואינם חודרים למחזור הדם.


על אף שנראה כי ננו חלקיקים של מסננים מינרליים בקרמים ותחליבים בטוחים לאדם, יתכן שהשפעתם על החי הימי שונה. ד"ר קרייג דאונס, מנהל המעבדה הסביבתית הרטיקוס בארה"ב, הסביר לקליריה: "ננו חלקיקים מינרליים של אוקסיד רעילים לשוניות, דגים, ולבעלי חוליות ימיים". באשר למסננים מינרליים בחלקיקים גדולים יותר שאינם בגודל ננו, ד"ר דאונס הוסיף: "זינק אוקסיד שאינו בגודל ננו הוא בטוח יחסית עבור שוניות ודגים".


השפעתם של מסנני קרינה בתכשירי הגנה מהשמש על החי הימי

השורה התחתונה - באיזה תכשיר הגנה מהשמש כדאי לבחור?

אם לאור המידע המצטבר על המסננים הכימיים, בכוונתך לבחור בתכשירי הגנה המבוססים על מסננים מינרליים שהוגדרו כבטוחים ויעילים על ידי ה-FDA, הבחירה הופכת פשוטה מאד:

  • כדאי לבחור בקרם או תחליב (אך לא בספריי שעלול להישאף בטעות ולהגיע לריאות) עם המסנן המינרלי זינק אוקסיד בריכוז של עד 25%, בגודל שאינו ננו: non nano zinc oxide. רכיב זה מקנה הגנה רחבת טווח כנגד UVB וגם UVA, וממזער את הפגיעה בסביבה.
  • המסנן המינרלי טיטניום דיאוקסיד הוגדר גם הוא כבטוח ויעיל, אך מכיוון שטיטניום דיאוקסיד מספק הגנה רק כנגד חלק מתחום אורכי הגל של קרינת ה-UVA (בנוסף ל-UVB) כדאי להשתמש בו רק בתכשירי הגנה המכילים גם זינק אוקסיד כרכיב הפעיל העיקרי.


לפי הסקירה המדעית [4] של ה-FDA, התכונות הפיסיקליות של שני חומרים אלו מונעות מהם לחדור דרך השכבות העמוקות של העור בשיעור בעל משמעות, אפילו כאשר ריכוזם במוצר הוא 25%, וללא קשר לגודל החלקיק.

אם תהית אילו תכשירי הגנה עם מסננים מינרליים נמכרים בישראל, התשובה בסקירה הבאה.



נקודה אחרונה

בסקירה זו התמקדנו ב"רכיבים פעילים", אך תכשירי הגנה מהשמש, כמו גם מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, מכילים לעתים קרובות עשרות רכיבים "בלתי פעילים" נוספים, כמו פרבנים (חומרי שימור), פתלאטים (רכיב נפוץ ברכיבי ניחוח סינטטים) הקשורים לשיבוש הורמונלי, ציקלוסילוקסאנים מסוימים (רכיבים שנקשרו לפגיעה במערכת הרבייה), ולעתים גם מסננים כימיים המופיעים ברשימת הרכיבים בשמות נרדפים המקשים על זיהויים ומוסיפים לבלבול. 

אם יש לך צורך בזוג עיניים נוסף שיסייע לך לבדוק בזריזות את רשימת הרכיבים, נזמין אותך להשתמש באפליקציית קליריה (Clearya) לאייפון, אנדרואיד, או בתוסף קליריה לדפדפן כרום, המאתרים עבורך חומרים בעייתיים ברשימת הרכיבים של המוצר באופן אוטומטי תוך כדי הקניות באינטרנט.


No items found.
No items found.
ShareTweetShare


הבהרה: התוכן במאמר מובא כמידע כללי, ולא נועד להחליף התייעצות רפואית.

מקורות מדעיים:

  1. The Israel Cancer Association, Key statistics on melanoma skin cancer https://www.cancer.org.il/dover_news/new.aspx?NewId=1922
  2. McAdam E, Brem R, Karran P. Oxidative Stress-Induced Protein Damage Inhibits DNA Repair and Determines Mutation Risk and Therapeutic Efficacy. Mol Cancer Res. 2016;14(7):612–622. doi:10.1158/1541-7786.MCR-16-0053
  3. Brem R, Macpherson P, Guven M, Karran P. Oxidative stress induced by UVA photoactivation of the tryptophan UVB photoproduct 6-formylindolo[3,2-b]carbazole (FICZ) inhibits nucleotide excision repair in human cells. Sci Rep. 2017;7(1):4310. Published 2017 Jun 27. doi:10.1038/s41598-017-04614-8
  4. The U.S. Federal Register, Sunscreen Drug Products for Over-the-Counter Human Use, A Proposed Rule by the U.S. FDA, Feb 26, 2019 https://www.federalregister.gov/documents/2019/02/26/2019-03019/sunscreen-drug-products-for-over-the-counter-human-use
  5. Matta MK, Zusterzeel R, Pilli NR, et al. Effect of Sunscreen Application Under Maximal Use Conditions on Plasma Concentration of Sunscreen Active Ingredients: A Randomized Clinical Trial. JAMA. Published online May 06, 2019321(21):2082–2091. doi:10.1001/jama.2019.5586
  6. Calafat AM, Wong LY, Ye X, Reidy JA, Needham LL. Concentrations of the sunscreen agent benzophenone-3 in residents of the United States: National Health and Nutrition Examination Survey 2003--2004. Environ Health Perspect. 2008;116(7):893–897. doi:10.1289/ehp.11269
  7. Schlumpf, M. , Durrer, S. , Faass, O. , Ehnes, C. , Fuetsch, M. , Gaille, C. , Henseler, M. , Hofkamp, L. , Maerkel, K. , Reolon, S. , Timms, B. , Tresguerres, J. A. and Lichtensteiger, W. (2008), Developmental toxicity of UV filters and environmental exposure: a review. International Journal of Andrology, 31: 144-151. doi: https://doi.org/10.1111/j.1365-2605.2007.00856.x
  8. Wang J, Pan L, Wu S, et al. Recent Advances on Endocrine Disrupting Effects of UV Filters. Int J Environ Res Public Health. 2016;13(8):782. Published 2016 Aug 3. doi:10.3390/ijerph13080782
  9. Schiffer C, Müller A, Egeberg DL, et al. Direct action of endocrine disrupting chemicals on human sperm. EMBO Rep. 2014;15(7):758–765. doi:10.15252/embr.201438869
  10. Scinicariello F, Buser MC. Serum Testosterone Concentrations and Urinary Bisphenol A, Benzophenone-3, Triclosan, and Paraben Levels in Male and Female Children and Adolescents: NHANES 2011-2012. Environ Health Perspect. 2016;124(12):1898–1904. doi:10.1289/EHP150
  11. Sherwood, V. F., Kennedy, S., Zhang, H., Purser, G. H. and Sheaff, R. J. 2012. Altered UV absorbance and cytotoxicity of chlorinated sunscreen agents. Cutaneous and Ocular Toxicology., doi:10.3109/15569527.2011.647181
  12. Trebse, P., Polyakova, O. V., Baranova, M., Kralj, M. B., Dolenc, D., Sarakha, M., & Lebedev, A. T. (2016). Transformation of avobenzone in conditions of aquatic chlorination and UV-irradiation. Water research, 101, 95-102 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27258620
  13. Downs, C.A., Kramarsky-Winter, E., Segal, R. et al. Arch Environ Contam Toxicol (2016) 70: 265. Toxicopathological Effects of the Sunscreen UV Filter, Oxybenzone (Benzophenone-3), on Coral Planulae and Cultured Primary Cells and Its Environmental Contamination in Hawaii and the U.S. Virgin Island https://doi.org/10.1007/s00244-015-0227-7 
  14. The Australian Government, Department of Health, Literature review on the safety of titanium dioxide and zinc oxide nanoparticles in sunscreens. updated 11 January 2017. https://www.tga.gov.au/literature-review-safety-titanium-dioxide-and-zinc-oxide-nanoparticles-sunscreens
  15. Krause, M. , Klit, A. , Blomberg Jensen, M. , Søeborg, T. , Frederiksen, H. , Schlumpf, M. , Lichtensteiger, W. , Skakkebaek, N. E. and Drzewiecki, K. T. (2012), Sunscreens: are they beneficial for health? An overview of endocrine disrupting properties of UV‐filters. International Journal of Andrology, 35: 424-436. doi:10.1111/j.1365-2605.2012.01280.x 
  16. Hany & Nagel (1995) Detection of sunscreen agents in human breast milk. Dtsch Lebensm Rundsch 91:341-345.
  17. Molins-Delgado, D., Olmo-Campos, M.D., Valeta-Juan, G., Pleguezuelos-Hernández, V., Barceló, D.Q., & Díaz-Cruz, M.S. (2018). Determination of UV filters in human breast milk using turbulent flow chromatography and babies' daily intake estimation. Environmental research, 161, 532-539 . https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29232646
  18. Nakajima M, Kawakami T, Niino T, et al. Aquatic fate of sunscreen agents octyl-4-methoxycinnamate and octyl-4-dimethylaminobenzoate in model swimming pools and the mutagenic assays of their chlorination byproducts. J Heal Sci. 2009;55:363–372. doi: 10.1248/jhs.55.363
  19. Wnuk A, Rzemieniec J, Litwa E, Lasoń W, Kajta M (2018) Prenatal exposure to benzophenone-3 (BP-3) induces apoptosis, disrupts estrogen receptor expression and alters the epigenetic status of mouse neurons. J Steroid Biochem Mol Biol. https://doi.org/10.1016/j.jsbmb.2018.04.016
  20. The Israeli Ministry of Health, sunscreen regulation, 2014. https://www.health.gov.il/hozer/dr_124.pdf
  21. Matta MK, Florian J, Zusterzeel R, et al. Effect of Sunscreen Application on Plasma Concentration of Sunscreen Active Ingredients: A Randomized Clinical Trial. JAMA. 2020;323(3):256–267. doi:10.1001/jama.2019.20747